The ceiling is the responsibility of the owner of the house. The plaster above it is the responsibility of the owner of the loft.
If some of the stones are broken, we determine which of the stones were more likely to have broken, the stones of the house or the stones of the loft. This can be determined by the manner in which the stones fell: whether the upper stones fell on the lower stones and destroyed them or the lower stones slipped out and the upper stones fell and were destroyed. If it cannot be determined how the stones fell, both the whole stones and the broken stones should be divided equally.
If he desires to build the ceiling with heavier and stronger beams, his desire is heeded. If he desires to make them narrower than they were originally, his desire is not heeded.
If he desires to add more windows or increase the height of the house, his desire is not heeded. If he desires to reduce the number of windows or diminish the height of the house, his desire is heeded.
Similarly, the owner of the loft should rebuild it as it was originally. If he desires to change the structure of the walls, to increase their width and strengthen them, his desire is not heeded, because he places an additional burden on the lower walls. If he desires to make them narrower, his desire is heeded.
Similar laws apply with regard to the beams of the ceiling of the loft. If he desires to exchange them for lighter ones, his desire is heeded. If he desires to use heavier beams, his desire is not heeded.
If he desires to add more windows or diminish the height of the loft, his desire is heeded. If he desires to reduce the number of windows or increase the height of the house, his desire is not heeded.
If the owner of the higher property can reach the leaves of the vegetables, but cannot reach their roots, he should not take them. If, however, he does take them, they should not be expropriated from his possession.
Different laws apply with regard to a tree that stands on the boundary line between two properties. Even though it leans into the field belonging to one of them, both of them may divide the fruits.
If the river uproots the trees together with their earth when it replants them, the owner of the field and the owner of the olive trees should divide the fruit for the first three years. After three years, all the produce belongs to the owner of the field. If they were not uprooted together with their earth, the owner of the field is entitled to the entire benefit immediately.
The following rules apply when the trees were sold without a specific agreement. If they produce no more than a revi'it per se'ah beyond the costs involved, they belong to the owner of the olive trees. If they produce more than a revi'it per se'ah beyond the costs involved, they should be divided.
הלכות שכנים פרק ד
א) מי שהיתה לו עלייה למעלה מביתו של חבירו ונפל כותל מכותלי הבית אין בעל העלייה נותן לו כלום ביציאותיו וכופה את בעל הבית לבנותו כשהיה, אבל אין בעל הבית כופה לבעל העלייה לבנות כותל עלייה שנפל, והתקרה של בית הרי היא של בעל הבית והמעזיבה שעל התקרה הרי היא של בעל העלייה.
ב) נפלו שניהם הבית והעלייה הרי שניהם חולקין בעצים ובאבנים ובעפר, ואם נשתברו מקצת האבנים רואין אי זו ראויה להשתבר אם אבני הבית או אבני העלייה, ודבר זה ידוע מדרך הנפילה אם נפל העליון על התחתון והרסו או נשמט התחתון ונפל העליון ונהרס, ואם אינן יודעין כיצד נפל חולקין האבנים השלימות והשבורות.
ג) אמר בעל העלייה לבעל הבית לבנות כדי שיבנה עלייתו על גביו והוא אינו רוצה הרי בעל העלייה בונה את הבית כשהיה, ויושב ודר בתוכו עד אשר יתן כל יציאותיו ואחר כך יצא ויבנה עלייתו אם רוצה.
ד) ואם אין אחד מהן יכול לבנות בעל העלייה נוטל שליש הקרקע ובעל הבית שני שלישים.
ה) רצה בעל הבית לבנות ביתו בונה כשהיה, ואם בא לשנות בכותלים אם חיזק אותן והרבה ברחבן יותר ממה שהיו שומעין לו, רצה למעט ברחבן או לפחות מחזקן כגון שהיו אבנים וביקש להחזיר לבנים וכיוצא בהן אין שומעין לו, בא לשנות את התקרה לקורות כבדין וחזקין שומעין לו, לפחות ברחבן פחות ממה שהיו אין שומעין לו, הרבה בחלונות או שהוסיף בגובה הבית אין שומעין לו, מיעט בחלונות או שמיעט בגובה הבית שומעין לו, וכן בעל העלייה בונה אותה אם רצה כשהיתה, ואם בא לשנות הכותלים להרחיב ולהחזיק אין שומעין לו מפני שהוא מכביד על כותל התחתון, אבל למעט שומעין לו, וכן בקורות תקרה העליונה אם שינה אותם לקלים ממה שהיו שומעין לו, לכבדים מהן אין שומעין לו, הרבה בחלונות או שמיעט בגובה העלייה שומעין לו, אבל אם מיעט בחלונות או הרבה בגבהה אין שומעין לו.
ו) נתדלדלו קורות הבית וירדו לאויר הבית אם הגיעו לתוך עשרה טפחים סותר ובונה, ואם לא הגיעו יכול בעל העלייה לעכב עליו, ואפילו אמר לו בעל הבית אני אשכור לך מקום כדי שתדור בו עד שאתקן התקרה אין שומעין לו שהרי אומר לו איני רוצה שאטרח ממקום למקום כדי שתתקן את ביתך.
ז) התנו ביניהם דבר זה אם נשאר בגובה הבית כדי שיקח אדם חבילה בינונית על ראשו ויכנס בה תחת קורות אלו שנעקמו אינו סותר, ואם אינו יכול להכנס בה עד שיכוף את ראשו סותר ומתקן ובונה ואין בעל העלייה יכול לעכב שהרי התנו ביניהם תחלה.
ח) בית הבד שהוא בנוי בעובי ההר וגינה אחת על גביו, ונפחתו שמי בית הבד כארבעה טפחים או יותר הרי בעל הגינה יורד וזורע למטה עד שיעשה זה לבית בדו כיפין, ויתקן העליון קרקע גינתו ויזרע כל גינתו.
ט) שתי גנות זו על גב זו והירק בינתיים בגובה עובי הארץ שביניהם כל שהעליון יכול לפשוט את ידו וליטול אותו מעיקרו הרי הוא שלו ובלבד שלא יאנוס את עצמו והשאר של תחתון, היה מגיע לנופו ואינו מגיע לעיקרו לא יטול העליון ואם נטל אין מוציאין אותו מידו, אבל האילן העומד על המצר אף על פי שהוא נוטה לתוך שדה אחת מהן הרי שניהם חולקין בפירותיו.
י) שטף נהר את זיתיו ושתלם בתוך שדה חבירו ואמר הלה זיתי אני נוטל אין שומעין לו משום יישוב הארץ אלא יעמדו במקומן, ואם עקרן הנהר בגושיהן כששתלן יחלקו הפירות בעל השדה עם בעל הזיתים כל שלש שנים ולאחר שלש הכל לבעל השדה, ואם לא נעקרו בגושיהן הכל לבעל הקרקע מיד.
יא) כיוצא בו המוכר זיתיו לעצים אם פסק עמו לקוץ מיד כל הפירות שיעשו הרי הן לבעל הקרקע, ואם התנה עמו לקוץ כל זמן שירצה כל הפירות שיוציאו לבעל העצים, מכר סתם אם עשו פחות מרביעית לסאה חוץ מן ההוצאה הרי אלו של בעל הזיתים עשו רביעית לסאה חוץ מן ההוצאה הרי אלו יחלוקו.




