ב״ה


Hayom Yom
Tanya
3 Chapters
Per Day
1 Chapter
Per Day
Sefer
HaMitzvos
Rambam - 1 Chapter per Day for 8 Av, 5785

1. When a courtyard is jointly owned by partners, each one may compel the other to build a gate-keeper's room, a door, and any other element that is sorely needed for a courtyard or anything that is customary for the local people to build. He cannot compel him with regard to other matters - paintings and designs and the like. If one of the partners in the courtyard made such an addition on his own initiative, and then another demonstrated that he appreciated what his colleague did, he is held responsible for his share in the entire project and must pay his portion of the costs.

2. When a person has a house in another courtyard besides the one in which he lives, the inhabitants of the courtyard in which he does not live, can force him to contribute toward the building of a door, a bolt and a lock. However, he cannot be compelled to contribute to other matters. If he dwells with them in the courtyard, he can be forced to contribute to everything.

3. When one of the owners of a house in the courtyard seeks to put an animal or a mill in the courtyard or to raise chickens there, his colleagues can prevent him from doing so. Similarly, with regard to other things that people are not accustomed to doing in their courtyards, the partners can prevent him from doing this.

There is an exception: doing laundry. For it is not the custom of the daughters of Israel to shame themselves by doing laundry at the riverside.

4. In a courtyard owned jointly by several owners or a lane that ends in a cul-de-sac, all the inhabitants of the lane or the courtyard can restrain one of their number so that he makes use of the lane only in a manner in which other people living in that country make use of lanes.

5. If one of the partners in a courtyard put an animal, a mill or the like into a courtyard, and the other partner did not protest against him, he may prevent him from doing so at any time. If he erected a partition ten handbreadths high in front of the animal or the like, he has established his claim to it. For partners will protest if one erects a partition. Since the partner did not protest, but instead allowed the partition to remain, he forgoes his right to protest.

When does the above apply? In a courtyard that is jointly owned by partners. If, however, a person placed an animal in a courtyard belonging to another person, even if he erects a partition, he has not established his claim to it. For it is known that the owner only lent him the space. Similar laws apply if one brought in an oven or a range, or raised chickens or the like. This is certainly the law. For if one would say that the visitor establishes his claim to the space, a person will never lend space to a colleague.

6. If one of the partners in a courtyard desires to open up a new window from his house overlooking the courtyard, his colleague may prevent him from doing so, for this allows him the possibility of looking at him at all times. If he opens such a window, he must close it.

Similarly, partners in a courtyard should not open the entrance of a house opposite the entrance of a colleague's house, or a window opposite a colleague's window. In the public domain, by contrast, a person may open an entrance opposite a colleague's entrance and a window opposite a colleague's window. For if the colleague would protest, he could tell him: "I am just like one of the people in the public domain who see you."

7. Nevertheless, even in the public domain, a person should not open up a store opposite the entrance to a colleague's courtyard, for this represents an ongoing damage. The passersby in the public domain go to and fro, while this person will sit in his store the entire day and look at his colleague's entrance.

8. When one of the partners in a courtyard purchases a home in another courtyard, he may not open an entrance from his new home into the courtyard that he shares.

Even if he built a loft over his home, he is not entitled to open a new entrance for it to his courtyard, for he is making passage through the courtyard slower. It is as if the other partners in the courtyard had only one neighbor, and suddenly they were given many neighbors. One may, however, build an entrance to the loft within one's own home. And if a person desires to divide his apartment into two, he may.

9. From this, one may deduce that if one of the partners in a courtyard brings people from another house to his house, the partners in the courtyard may prevent him from doing so, because he makes passage through the courtyard slower.

Similarly, if a person rents his house to the master of another household, who later brings his relatives and friends to dwell with him together in this one house, the owner who rents out the house can prevent him from doing so.

10. If the entrance to a courtyard from the home of one of the partners was small, he may not enlarge it, for another partner may protest: "When your entrance is small, I could hide from you when making use of the courtyard. I cannot hide from you when your entrance is large."

Similarly, if a person has a large entrance, he may not divide it in two, for another person may protest: "I am able to hide myself when there is only one entrance. If there are two entrances, I will not be able to hide myself."

11. When, by contrast, a person has a small entrance from his house to the public domain and he desires to enlarge it, or he has a wide entrance and he would like to divide it into two, a person who lives opposite him - and needless to say, the people within the public domain - cannot prevent him from doing so.

12. The inhabitants of a lane may compel each other to share in the construction of a pole or a beam for the lane.

13. When a person has an entrance from his private domain to a lane, the inhabitants of the lane do not have the right to compel him to erect a gate for that entrance to the lane, for he can tell them: "I want to enter carrying my burden up to my entrance."

When a lane has entrances to the public domain at either of its ends, and the inhabitants of the lane desire to erect gates at the entrance to the lane, the people in the public domain may prevent them from doing so, for at times people in the public domain are pressed for space and enter the lane.

14. When a person seeks to open an entrance from his home to a lane that ends in a cul-de-sac, the inhabitants of the lane may prevent him from doing so, because he makes passage through the courtyard slower. If the lane has openings to the public domain on either side, he may at the outset open any opening he desires.

15. If a person has an entrance to his home that has been closed in a lane that ends in a cul-de-sac, he may open it at any time. If, however, he had destroyed the door frames, the inhabitants of the lane can prevent him from doing so.

Similarly, when one of the inhabitants of a lane desires to close the entrance to his home and transfer it to another lane, the inhabitants of the first lane may prevent him from doing so. For perhaps a tax will be levied against the lane, and the presence of another person reduces the share of the tax each of the inhabitants of the lane must pay.

Accordingly, when there is no fixed tax levied on the inhabitants of the lane, the person may close his entrance whenever he desires.

16. The following laws apply when there are five courtyards that open up to a lane ending in a cul-de-sac. All of the inhabitants of the courtyards use the portion of the lane near the outer courtyard, while the inhabitants of the outer courtyard use only the portion of the lane near their own property. Similarly, the inhabitants of the second courtyard use the portion of the lane near their own property and the outer courtyard, but they do not use the portion of the lane near the others. Thus, the inhabitants of the innermost courtyard use the portion of the lane near all the others as well as that near their own property.

Therefore, if the owner of the second courtyard built a bench in front of his entrance, blocking it, the owner of the outer courtyard may not prevent him from doing so. The inhabitants of the inner courtyards may prevent him from doing so for he is lengthening their path, by making them walk around the bench.

Similarly, if the owner of the second courtyard opens a second entrance between his courtyard and the outer courtyard, the owner of the outer courtyard may not prevent him from doing so, for he is allowed to use only the land that is outside that entrance. If, however, the owner of the second courtyard opens a second entrance between his courtyard and the third courtyard, the owners of the inner courtyard may prevent him from doing so, for the owner of the second courtyard is allowed to use only the land in the lane that is outside his first entrance and to its exterior. The same laws apply with regard to all the other owners.

רמב״ם פרק אחד ליום: ח׳ מנחם אב ה׳תשפ״ה

הלכות שכנים פרק ה

א) חצר השותפין כל אחד מהן כופה את חבירו לעשות בה בית שער ודלת וכן כל הדברים שהחצר צריכה להם צורך גדול, או דברים שנהגו בני המדינה לעשותם, אבל שאר הדברים כגון ציור וכיור וכיוצא בו אינו כופהו, עשה אחד מהן מעצמו אם גילה השני דעתו שנוח לו במה שעשה חבירו מגלגלין עליו את הכל ונותן חלקו בהוצאה.

ב) מי שיש לו בית בחצר אחרת בני החצר משעבדין אותו לעשות עמהם דלת ונגר ומנעול אבל בשאר הדברים אין משעבדין אותו, ואם היה שרוי עמהם באותה חצר משעבדין אותו על הכל.

ג) אחד מן השותפין בחצר שביקש להעמיד בה בהמה או רחיים או לגדל בה תרנגולין חבירו מעכב עליו, וכן שאר הדברים שאין דרך אנשי המקום לעשותן בחצרותיהן בכולן השותפין מעכבין זה על זה, חוץ מן הכביסה לפי שאין דרכן של בנות ישראל להתבזות על גב הנהר.

ד) אחד חצר השותפין ואחד מבוי שאינו מפולש כל בני המבוי מעכבין זה על זה שלא להשתמש במבוי אלא בדברים שדרך בני המדינה להשתמש בהן במבואות.

ה) אחד מן השותפין בחצר שהעמיד בהמה או רחיים וכיוצא בהן בחצר ולא מיחה בו שותפו הרי זה מעכב עליו כל זמן שירצה, ואם העמיד בפני בהמה זו וכיוצא בה מחיצה גבוהה עשרה טפחים החזיק שהשותפין מקפידין על המחיצה והואיל והניחו מחל, במה דברים אמורים בחצר השותפין אבל בחצר חבירו אפילו העמיד בהמתו ועשה לו מחיצה לא החזיק שהדבר ידוע שאין זה אלא דרך שאלה, והוא הדין לכל מעמיד תנור וכיריים ומגדל תרנגולין וכיוצא בהן, שאם תאמר החזיק אין לך אדם שמשאיל מקום לחבירו.

ו) אחד מן השותפין שביקש לפתוח לו חלון בתוך ביתו לחצר חבירו מעכב עליו מפני שמסתכל בו ממנו, ואם פתח יסתום, וכן לא יפתחו השותפים בחצר פתח בית כנגד פתח בית או חלון כנגד חלון, אבל פותח אדם לרשות הרבים פתח כנגד פתח וחלון כנגד חלון, מפני שאומר לו הריני כאחד מבני רשות הרבים שרואין אותך.

ז) ואף על פי כן לא יפתח אדם חנות כנגד פתח חצר חבירו שזה היזק קבוע תמיד, שהרי בני רשות הרבים עוברים ושבים וזה יושב בחנותו כל היום ומביט בפתח חבירו.

ח) אחד מן השותפין בחצר שלקח בית בחצר אחרת אינו יכול לפתוח פתחו לחצר השותפין שלו, אפילו בנה עלייה על גבי ביתו לא יעשה לה פתח לתוך החצר לפי שמרבה עליהן את הדרך נעשה כמי שהיה לזה שכן אחד ונעשו לו שכנים הרבה, אבל פותח הוא פתח עלייה לתוך ביתו, ואם רצה לחלוק חדרו לשנים חולק.

ט) מכאן אתה למד שאחד מן השותפין שהביא אצלו לביתו אנשי בית אחרת יש לחבירו לעכב עליו מפני שמרבה עליו את הדרך, וכן המשכיר ביתו לבעל בית אחד ואחר כך הביא עמו קרוביו או מיודעיו לשכון עמו כאחד בבית זה הרי המשכיר מעכב עליו.

י) היה פתח של אחד מן השותפין קטן אינו יכול להרחיבו שהרי שותפו אומר לו בפתח קטן אני יכול להסתר ממך בשעת תשמיש ואיני יכול להסתר ממך בפתח גדול, ואם היה הפתח גדול לא יעשנו שנים שהרי אומר לו בפתח אחד אני יכול להסתר בשנים איני יכול.

יא) אבל מי שהיה לו פתח קטן לרשות הרבים ורצה להרחיבו, או היה רחב ורצה לעשותו שנים אין חבירו שכנגדו מעכב עליו, ואין צריך לומר בני רשות הרבים שאינן יכולין לעכב עליו.

יב) כופין בני מבוי זה את זה לעשות להן לחי או קורה למבוי.

יג) מי שיש לו פתח למבוי אין בני מבוי כופין אותו לעשות דלת למבוי שיכול לומר רצוני שאכנס בחבילתי עד פתחי, ומבוי המפולש לרשות הרבים ובקשו בני המבוי להעמיד להם דלתות בני רשות הרבים מעכבין עליהם מפני שפעמים דוחקין הרבים ונכנסין בו.

יד) מי שביקש לפתוח פתח במבוי שאינו מפולש בני מבוי מעכבין עליו מפני שמרבה עליהם את הדרך, ואם היה מבוי מפולש פותח כל פתח שירצה לכתחלה.

טו) היה לו פתח סתום במבוי שאינו מפולש הרי זה פותחו בכל עת שירצה, ואם פרץ את פצימיו בני מבוי מעכבין עליו, וכן אחד מבני מבוי שבקש לסתום פתחו ולהחזירו למבוי אחר בני מבוי מעכבין עליו שמא יבא עליהם מס ומתמעט מחלקן מן המס הקצוב על בני המבוי, לפיכך מקום שאין המס קצוב על בני המבוי הרי זה סותם פתחו בכל עת שירצה.

טז) חמש חצרות הפתוחות למבוי שאינו מפולש כולן משתמשות עם החיצונה והחיצונה משתמשת לעצמה, וכן השנייה משתמשת לעצמה ומשתמש עם החיצונה ואינה משתמשת עם השאר, נמצאת הפנימית משתמשת עם כולן ומשתמשת לעצמה, לפיכך אם בעל השנייה בנה איצטבא כנגד פתחו וסתמו אין החיצונה יכולה לעכב עליו, אבל כל הפנימיות מעכבין עליו מפני שמרבה עליהן את הדרך באורך שהרי מקיפין האיצטבא, וכן בעל השנייה שפתח לחצרו פתח שני בינו ובין החיצונה אין החיצונה מעכבת עליו שאין לו להשתמש אלא מפתחו ולחוץ, אבל אם פתח הפתח השני בינו ובין השלישי הפנימית מעכבת עליו שאין לו להשתמש במבוי אלא מפתח חצרו הראשון ולחוץ, וכן הדין בכולן.

רמב״ם פרק אחד ליום - ח׳ מנחם אב ה׳תשפ״ה