Negative Mitzvot 200, 201;
Positive Mitzvah 158
We are cautioned not to allow any Chametz to be seen in our possession on Pesach.
We are forbidden to own any Chametz on Pesach.
Most people usually store all the Chametz foods, dishes and any other items which may be considered Chametz away and hidden from sight.
Then they go to the Rabbi and sign a note of sale.
The Rabbi sells the entire stock of Chametz to a non-Jew.
This enables us to keep this Mitzvah of not owning Chametz.
The non-Jew becomes the owner of all Chametz during Pesach, and then after Pesach the Rabbi buys back the Chametz from him so we can use it again.
On the fifteenth night of the month of Nisan, the holiday of Pesach begins.
We commemorate the story of Pesach by eating the very same type of unleavened bread our ancestors ate as they made their exodus from Egypt.
We are obligated to eat the Matzot on the first night of Pesach.
On the other days of Pesach, we continue to eat Matzah because we may not eat any Chametz.
שיעור נה
מצות לא תעשה ר
מצוה ר: הזהירנו שלא יראה חמץ בכל גבולנו שבעת ימים. והוא אמרו ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך שבעת ימים, ואין אלו שני לאוין בשני ענינין אבל הם בענין אחד. ובבאור אמרו פתח הכתוב בחמץ וסיים בשאור לומר לך היינו חמץ היינו שאור, כלומר אין הפרש בין חמץ ושאור. ומי שעבר והניח חמץ ברשותו אינו חייב מלקות אלא אם כן לקח חמץ בפסח וקנאו שעשה בו מעשה. ולשון התוספתא המשייר חמץ בפסח והמקיים כלאי הכרם אינו לוקה. (בא אל פרעה, שם):
מצות לא תעשה רא
מצוה רא: הזהירנו שלא ימצא חמץ ברשותנו ואפילו לא נראהו, ואפילו היה בפקדון. והוא אמרו שבעת ימים שאור לא ימצא בבתיכם, וזה גם כן לוקין עליו בתנאי שיהיה שם מעשה כמו שזכרנו לפי השרשים שהניחו במסכת שבועות (דף כ"א), ובבאור אמרו במקומות רבים עובר בבל יראה ובל ימצא. ובריש מסכת פסחים (דף ה':) התבארו משפטי שתי מצות אלו, ושם התבאר הענינים שהזהיר מהם באמרו שאור לא ימצא בבתיכם, ושם התבאר כי ילמד כל לאו מן האחר זולת ענין מה שהיה מורה עליו, ושהמקיים חמץ בפסח עובר בשני לאוין על בל יראה ובל ימצא. (שם, שם):
מצות עשה קנח
מצוה קנח: היא שצונו לאכול מצה בליל חמשה עשר מניסן, יהיה שם כבש הפסח או לא יהיה. והוא אמרו יתברך בערב תאכלו מצות. וכבר התבארו משפטי מצוה זו במסכת פסחים. (בא אל פרעה, זמנים הלכות חמץ ומצה פ"ו):