Postive Mitzvot 220, 218;
Negative Mitzvah 358;
Positive Mitzvah 219;
Negative Mitzvah 359
This Positive Mitzvah concerns the penalty and obligations of a man who persuades a girl to transgress the Torah laws of proper marriage.
A man who forcefully takes a girl as a wife without following the Torah law for a proper wedding procedure is commanded to marry that girl in the proper manner.
They must remain married for the rest of their lives (see Negative Mitzvah 358).
A person who forcefully takes a woman as his wife is obligated to show her respect and consideration.
The Torah commands him to stay married to her and he is forbidden to divorce her (see Positive Mitzvah 218).
If a man accuses his wife of not conducting herself properly and, therefore, wants to divorce her, the court must investigate his claim.
If his complaint is proven false, he is commanded to remain married to her for the rest of their lives. It is hoped that he will appease her and that she will forgive him. They will then put effort into recreating a pleasant marriage together (see Negative Mitzvah 359).
A person who defames his wife by accusing her of indecent behavior must prove her guilty in Beit-Din.
If the accusation is proven to be false, the husband is obligated to make amends to his embarrassed wife (See Positive Mitzvah 219).
The Torah commands him to stay married to her and never divorce her. He should try hard to please her and make a happy home.
שיעור פה
מצות עשה רכ
מצוה רכ: היא שצונו בדין המפתה. והוא אמרו יתעלה וכי יפתה איש וגו'. וכבר התבארו משפטי מצוה זו בשלישי ורביעי מכתובות. (ואלה המשפטים, נשים הלכות נערה בתולה פ"א):
מצות עשה ריח
מצוה ריח: היא שצונו לשאת האונס את אנוסתו. והוא אמרו יתעלה ויתברך ולו תהיה לאשה. וכבר התבאר בגמרא מכות (דף ט"ו) שזה הלאו של אונס שהוא לא יוכל שלחה כל ימיו הוא לאו שקדמו עשה. הנה כבר התבאר שזה ולו תהיה לאשה מצות עשה היא. וכבר התבארו דיני מצוה זו בג' וד' מכתובות. (כי תצא, נשים הלכות נערה בתולה):
מצות לא תעשה שנח
מצוה שנח: הזהיר האונס שלא לגרש אנוסתו. והוא אמרו לא יוכל שלחה כל ימיו, וזה הלאו כבר קדמו עשה והוא אמרו ולו תהיה לאשה. וכן בארו בגמרא ממכות (דף ט"ו) שזה לאו קדמו עשה. ושם אמרו האונס שגרש אנוסתו ומתה קודם שהחזירה או נשאת לזולתו לוקה שהוא לא קיים עשה שבה כמו שהוא השרש אצלנו קיימו ולא קיימו. והתבארו משפטי מצוה זו בשלישי וברביעי ממכות: (שם, נשים הלכות נערה בתולה פ"ג):
מצות עשה ריט
מצוה ריט: היא שצונו דין מוציא שם רע כלומר שצונו להלקותו ושתהא אשתו לו לפי שבא בה גם כן ולו תהיה לאשה. וכבר התבאר בגמרא מכות (שם) בזה הלאו גם כן כמו שהתבאר באונס, רוצה לומר שלאו זה קדמו עשה. וכבר התבארו דיני מצוה זו בשלישי ורביעי ממכות, (כי תצא, נשים הלכות נערה בתולה):
מצות לא תעשה שנט
מצוה שנט: הזהיר מוציא שם רע שלא לגרש את אשתו והוא אמרו לא יוכל לשלחה כל ימיו, וזה הלאו גם כן קדמו עשה ', והוא אמרו ולו תהיה לאשה. ודינו בגרושין לענין המלקות כדין האונס כמו שהתבאר בסוף מכות ובשלישי וברביעי מכתובות. (שם, שם):




